בין אם מדובר בוועדה רפואית של משרד הביטחון או של ביטוח לאומי, הדרך לקבלת אחוזי נכות אינה מתחילה בוועדה עצמה אלא בבניית תיק רפואי חכם ומסודר. חשוב להציג לוועדה תמונה מלאה ומגובה במסמכים רפואיים עדכניים, כך שכל פגימה תזכה להתייחסות. לעיתים לא די במסמכים שכבר קיימים, ויש צורך בהפניות לבדיקות נוספות אצל מומחים כדי לבסס היטב את התיק ולחזק את סיכויי ההצלחה.

אחרי תאונת דרכים או תאונת עבודה, חשוב מיד לגשת לטיפול רפואי ולדאוג לתיעוד מלא של האירוע. חשוב לשמור מסמכים, צילומים ופרטי עדים. איסוף מידע מוקדם מקל על המשך ההליך.

באופן עקרוני לא חייבים. אם התביעה הוגשה בצורה מושלמת, התיק הרפואי בנוי ומסודר כראוי, אתם יודעים לייצג את עצמכם בוועדה הרפואית ומכירים את סעיפי החוק לקביעת אחוזי נכות – תוכלו לנהל את ההליך גם לבד. יחד עם זאת, חשוב לזכור שעורך דין מנוסה מכיר לעומק את הנהלים, הפסיקה והפרקטיקה, ויכול להגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה, במיוחד במקרים מורכבים או כשמתעוררות מחלוקות.

ההכרה מצד משרד הביטחון בפגימה רפואית מהווה מעין פוליסת ביטוח לכל החיים לאיבר הפגוע. גם אם בתחילה נקבעו אחוזי נכות נמוכים או חלקיים, עם הזמן ייתכן שתתרחש החמרה במצב או שתתפתח נכות מוסבת באיברים נוספים. במקרים כאלה ניתן להגיש בקשה להחמרת מצב ו/או להכרה בנכות מוסבת, ולהעלות את אחוזי הנכות עד כדי זכאות למענק, לקצבה או הטבות נוספות.

"הכרה" פירושה שקצין התגמולים מכיר בכך שקיים קשר סיבתי בין הפגיעה לבין השירות. רק לאחר שלב זה, הוועדה הרפואית בודקת את מצבו של הנפגע וקובעת את אחוזי הנכות.

החמרת מצב = החמרה בפגיעה שכבר הוכרה. נכות מוסבת = פגיעה חדשה שנגרמת מהפגיעה המוכרת.

ניתן לערער לוועדה רפואית עליונה בתוך פרק זמן קבוע בחוק. בערעור נבחנים מחדש המסמכים הרפואיים ולעיתים נערכות בדיקות נוספות. במקרים מסוימים אפשר גם לפנות לערכאות משפטיות.

כן. לפי חוק הפלת"ד, גם נהג שגרם לתאונה מכוסה בביטוח חובה לנזקי גוף, ללא קשר לשאלת האשמה.

לפי ביטוח לאומי כל פגיעה שקרתה במהלך העבודה, בדרך אליה או בחזרה ממנה נחשבת תאונת עבודה. גם מחלות מקצוע עשויות להיחשב כתאונת עבודה.

ניתן להגיש את התביעה על תאונת עבודה ישירות לביטוח לאומי, בצירוף ראיות כמו דו"ח תאונה, עדויות ומסמכים רפואיים. ביטוח לאומי יכריע גם ללא הסכמת המעסיק.